עבירות נוער – אחריות פלילית של בני נוער

עבריינות נוער – סיוע משפטי על ידי עורך דין פלילי

עבריינות נוער היא תופעה נפוצה באופן מדאיג בחברה הישראלית, חדשות לבקרים אנו שומעים על מקרי אלימות, על קטטות, ועל שימוש נרחב בסמים על ידי בני נוער. סטטיסטיקות מראות כי עבירות נוער הן תופעה נפוצה אשר אינה קיימת רק בשוליה של החברה ובניגוד לדעה הרווחת אינה מנת חלקן של שכבות סוציו – אקונומיות נמוכות בלבד, אלא יש לה אחיזה בכלל האוכלוסייה.

כאשר אנו מדברים על עבריינות נוער אנו מדברים למעשה על כל סוגי הפשיעה המבוצעים על ידי אדם צעיר המוגדר על ידי החוק כקטין, והיא אסורה על פי חוק. במדינת ישראל גיל האחראיות הפלילית הנו 12, מכך עבריינות נוער, מתייחסת לגילאים 12-18.

מהו בית המשפט לנוער?

לצורך שפיטה פלילית של בני נוער כאמור, הוקם מנגנון של בתי משפט לנוער הפועל מכוח חוק הנוער  (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). במסגרת חוק זה נשפט קטין בפני שופט לענייני נוער, בבית משפט השלום או המחוזי אשר בידיו כלים מגוונים ומיוחדים לצורך ענישת הקטין.

לקבלת סיוע משפטי של עורך דין פלילי, לחץ כאן: יעוץ משפטי

במקרים דחופים צור קשר 24 שעות ביממה
בטלפון: 1-800-800-891

הנחת היסוד בענישת נוער, היא כי נער הוא כברזל שטרם עוצב, ובבואנו לגזור את עונשו חובה עלינו לזכור שכחברה, מוטלת עלינו חובת שיקום והחזרה למוטב, דוגמא לצורת מחשבה שכזאת ניתן למצוא בדברי ההסבר לחוק הנוער כדלקמן:

"על רקע הגידול המדאיג בעבריינות נוער ונוכח הצורך החיוני במתן הזדמנות לקטין שלא להיות מושם במסגרת שוללת חירות, מטרתם של ההליכים החלופיים, המוצעים בהצעת חוק זו, היא למנוע את תיוגם של קטינים כעבריינים ולהוביל לשיקומם בקהילה וליציאתם ממעגל הפשיעה".

גם בית המשפט העליון בישראל נתן על כך את הדעת בע"פ 534/04 מפי השופטת דורית בייניש (כתוארה אז):

"בין שאר הנסיבות הנבדקות בעת גזירת הדין נבדק גם גילו של הנאשם, ולנתון זה תהא השפעה בדרך כלל על האמצעי העונשי שיינקט נגדו כך למשל ככל שהנאשם הינו צעיר יותר, כל תגבר נטייתו של בית המשפט להפעיל בעניינו אמצעים שיקומיים ולא אמצעים עונשים מתוך התפיסה – אליה גם מכוון חוק הנוער – כי ככל שגיל העבריין הינו צעיר יותר, כך יש לתת משקל רב יותר לסיכויי השיקום".

אמצעים חלופיים למעצר במקרים של עבירות נוער

סעיף 26 לחוק הנוער מפרט את האמצעים החלופיים למעצר העומדים בפני השופט בבואו לגזור דינו של נער כדלקמן:

• לצוות על מסירת הקטין להשגחה של אדם אחר תוך כדי צמצום הסמכות של ההורים כאפוטרופוסים.
• העמדת הקטין למבחן.
• קבלת ערובה מידי הקטין או הוריו להתנהגותו העתידית של הקטין.
• חיוב הקטין בביקור במעון פתוח או החזקת הקטין במעון סגור, הכול לפי הנסיבות.
• חיוב הקטין בתשלום קנס.
• קטין שטרם מלאו לו 14 לא ישלח למאסר.

מתי בתי המשפט יתחשבו פחות בהיות הנאשם נער?

בבואו להחליט על גודל ההתחשבות בנער, יבחן בית המשפט את גיל הקטין, את חומרת העבירה ואת הרשעותיו הקדומות כך לדוגמא לעניין גיל הנער בתפ"ח 1005/01 מדינת ישראל נגד רעי חורב, שכזכור רצח את אסף שטיירמן ללא כל סיבה נראית לעין כתבה השופטת:

"קיים הבדל בין קטין שביצע עבירה בהיות קרוב לגיל 14 לערך, לבין קטין אשר ביצע עבירה בהיותו קרוב לגיל הבגרות – מבחינת בשלותו, הבנתו את החיים ערכיהם, וכדומה".

דוגמא נוספת לעקרונות אלו ניתן לפגוש בתיק פלילי 267/98 שם נגזרו 25 שנות מאסר שהוטלו על נערים בני 14 בעקבות מעשה אונס ורצח מזעזעים של ילדה בת 5.

סיוע משפטי על ידי עורך דין פלילי

ראינו כי עבירות נוער נפוצות בחברתנו, וכי מתוך רציונאל של שיקום בדרך כלל יתחשב בית המשפט בהיותו של העבריין נער, התחשבות זו באה לידי ביטוי במגוון אמצעים חלופיים העומדים בפני בית המשפט במקביל למאסר, לעומת זאת מקום שבו רציונל השיקום נפגע, בעיקר כאשר העבריין קרוב לגיל הבגירות, ביצע עבירה קשה והוא בעל עבר פלילי, בית המשפט יפעיל עונשים קשים.

בכל מקרה של עבירת נוער, חשוב להתייעץ עם עורך דין פליליבעל ידע וניסיון בייצוג נאשמים בתחום עבירות נוער. סיוע משפטי מקצועי יאפשר למזער את הפגיעה בעתידו של הנער ולהקל, עד כמה שניתן על התהליך הפלילי כולו.